סיפור על אישה עם כוח רצון והשראה

חן בר

בשנת הלימודים תשע"ח קלטנו במרכז וראייטי ירושלים, בשיתוף עם ארגוני השירות הלאומי, עשר בנות שירות עם לקויות ראיה, נכויות, נערות בסיכון ולקויות למידה נרחבות.

אחת מבנות השירות הלאומי, המסיימות השנה את שירותן במרכז היא חן עזני, הסובלת משיתוק מוחין ומשולבת בגן ארז, גן חובה לילדים עם התפתחות תקינה.

חן לא התפתחה כצפוי לתינוק בגילה וסבלה מטונוס שרירים קשה. בגיל שמונה חודשים היא אובחנה בשיתוק מוחין (Cerebral Palsy), המתאפיין בליקוי בתפקודים מוטוריים ומלווה בשיתוק הגפיים ופגיעות אחרות. הרופאים משערים שהפגיעה נוצרה במהלך הלידה לאחר שחבל הטבור נכרך סביב צווארה ומנע זרימת חמצן למוח.

חן, נולדה וגדלה בבית שמש למשפחה בת ארבעה ילדים, עליהם היא מדברת באהבה והערכה גדולה. בגיל שלוש התחנכה בגן השיקומי ועברה ניתוח לטיפול רגלים משוכלות ורק אז, החלה ללכת בעזרת הליכון. בהמשך כשגדלה עברה עוד שלושה ניתוחים ששיפרו את יכולת ההליכה שלה. כיום חן מתניידת בכיסא גלגלים והולכת למרחקים קצרים באמצעות הליכון, בבית ובזמן העבודה בגן.

הוריה של חן האמינו ביכולות שלה ובזכות הבסיסית שלה ללמוד יחד עם ילדים בני גילה, וקיוו כי תצליח להשתלב בבית ספר רגיל. השילוב לא היה תמיד קל, ולעיתים, תלמידות היו נועצות בה מבטים וחן נדרשה שוב ושוב להילחם על המקום שלה. עם השנים, התלמידות למדו להכיר אותה לעומק והיא הפכה להיות חלק מהן, ועם חלקן היא שומרת על קשר חם.

באולפנת גילה בית שמש, אולפנה שבה התחנכה חן, לא הייתה הנגשה. חן והוריה, שלא הרימו ידיים בקלות, פנו לעירייה בדרישה להנגשת מבנה בית הספר, והעיריה ביצעה את ההתאמות הנדרשות. חן התמידה בהגעה לבית הספר ויצאה לחלק מהטיולים השנתיים שהיו מונגשים.

 את שנת השירות הראשונה שלה עשתה חן בבית ספר יסודי, והיום כאמור, היא משרתת בגן ארז. חן מהווה חלק בלתי נפרד מהצוות החינוכי של הגן. היא יוצאת עם הילדים לחצר, יושבת עמם בשולחנות במפגש בוקר, מנקה את השולחנות לקראת ארוחת הבוקר, ממלאה את בקבוקי השתיה ולוקחת חלק בפינות המשחק השונות, ובעיקר נותנת לילדים המון חום ואהבה וגם מקבלת בחזרה.

חן משתדלת להיות כמה שיותר עצמאית, היא גרה בדירת שירות עם בנות נוספות והיא נוסעת בכיסא הגלגלים החשמלי שלה מהמרכז לדירה. אחרי שנה כה מאתגרת, התחדדה לה העובדה שאין דבר העומד בפני הרצון. "חלק מהבחירה שלי לעבוד עם ילדים, היא כדי שהם ילמדו לקבל את השונה מהם ולהראות שגם אדם עם מוגבלות יכול להצליח. המוגבלות שלי לא עוצרת אותי בשום שלב ואני לא מוותרת לעצמי ולא נבהלת מקושי."

לילדים בגן ארז, כהגדרתה, לקח קצת זמן להתרגל אליה ולהקשיב לה. נעה – גננת האם עשתה לילדים מפגש משותף עם חן, בו היא הסבירה להם על המוגבלות שלה, יכולת ההתניידות שלה וכללי המשמעת. הילדים יחד עם חן עברו תהליך משמעותי, וכיום חן נתפסת בעיניהם כאיש צוות לכל דבר ועניין.

נעה הגננת מסכמת שנה של חן בגן: "חן היקרה הביאה איתה לגן המון חיוכים, שמחה ואווירה טובה. הגישה החיובית שלה לחיים, פתחה לה וגם לנו את הדרך לעבוד ביחד בצורה הכי טובה שיש. חן רצתה לקחת חלק בכל פעילות בגן, אפילו בטיולים, שאנחנו חשבנו שזה יהיה קשה. חן לא ויתרה והראתה לנו שאם רוצים, הכל אפשרי. הילדים למדו לעשות דברים יותר לאט, להתחשב, לפתוח דלת, לעזור. זו הייתה למידה משמעותית עבור כולנו".

לחן חשוב מאד להודות לכל האנשים שליוו אותה בשנה האחרונה במרכז. לנעה שחם, מנהלת הגנים ולכל צוות גן ארז: נעה בר דוד, מירב אליאס כהן ועדן בת השירות, להורים וכמובן לילדי הגן היקרים. בזכותם, היא מציינת, שנת השירות הייתה משמעותית ומספקת.